#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמ. אלו טובות אסור ללוה לעשות למלוה ואלו מותר? 	"כתבו התוס' (ד""ה הלוהו) דדוקא מילי דפרהסיא ואוושא טובא כגון לדור בחצירו ולתקוף בעבדו אסור אבל להשאיל לו כליו או אפילו סוסו כיון דבלאו הכי משאילו מותר. ועוד שמא י""ל דכל היכא דקודם הלואה היו אוהבים זה את זה שהיו משאילים חצר זה לזה אם היו צריכין מותר להשאיל אף לאחר הלואה."	"ב""ק תוס' צז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמא. התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה מה נוטל בעל הספינה ומדוע? 	רב אמר שאם שכרה מרובה מפחתה נוטל שכרה ואם פחתה מרובה משכרה נוטל פחתה. שמואל אמר שאינו נוטל אלא פחתה. וביאר רב פפא דלא פליגי. רב דיבר בספינה שעומדת להשכרה ומסתמא שנטלה על דעת השכר הלכך לאו בתורת גזלן דיינינן ליה ונותן שכרה על כרחו אם רבים הם על דמי פחתה. ושמואל דיבר בספינה שלא עומדת להשכרה ואינו נותן אלא דמי פחתה. ואיבעית אימא שניהם דיברו בספינה שעומדת להשכרה. רב מיירי שירד לה על דעת השכר ולכן אם רוצה נוטל שכרה אבל אם פחתה יתר על שכרה נוטל פחתה שהרי התופס ספינה שלא מדעת בעליה גזלן וצריך להשיב את הגזילה אשר גזל. ושמואל מיירי שירד לה על דעת לגוזלה ואז אפילו אם שכרה גדול מפחתה אינו נוטל אלא פחתה דכל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה.	"ב""ק צז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמב. מה הדין 1) גזל פירות והרקיבו 2) גזל תרומה ונטמאת 3) גזל מטבע ופסלתו מלכות, ומאי שנא? 	1) משלם כשעת הגזלה [ולקמן צח, ב מבואר דמיירי כשהרקיבו כולם אבל הרקיבו מקצתם אומר לו הרי שלך לפניך].<br>2) אומר לו הרי שלך לפניך.<br>3) לרב הונא אומר לו הרי שלך לפניך שלא השתנה ואינו דומה לפירות והרקיבו שהשתנה טעמם וריחם. לרב יהודה משלם כשעת הגזילה שההיזק ניכר שאין המטבע דומה לכל המטבעות היוצאים ואינו דומה לתרומה ונטמאת שלא נשתנה מראיתה.	"ב""ק צז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמג. המלוה את חבירו על המטבע ונפסלה המטבע נחלקו רב ושמואל. באיזה אופן מדובר ומה הדין בהלוהו מעות סתם? 	"רש""י פירש שמכר לו סחורה וקצץ עמו מעות אבל הלוהו מעות מה שהלוהו משלם. והתוס' (ד""ה המלוה) פירשו שאין חילוק בין מכר לו פרקמטיא ובין הלוהו מעות ומיירי שפירש ע""מ שיחזיר לו מעות. ובשם ר""י פירשו דמיירי שהלוהו סאה חיטין ואמר לו או תחזיר לי סאה או כך וכך מעות. ולכל הפירושים אם הלוהו מעות סתם, מעות שהלוה לו יפרע לו אפילו אם נפסלו."	"ב""ק צז. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמד. המלוה את חברו על המטבע ונפסלה המטבע לרב נחמן בדעת שמואל יכול לתת לו מטבע שנפסל אם נצרך לילך למישן. באיזה אופן יכול ליתן לו אפילו שאינו נצרך לילך למישן ומדוע, ובאיזה אופן אינו יכול לתת לו אפילו שנצרך לילך למישן ומדוע? 	אם אין מלכויות מקפידות יכול ליתן לו אפילו אינו נצרך לילך למישן כיון שיכול להראותם כאן בפרהסיא לבני מישן הבאים לכאן. אם מלכויות מקפידות ובודקים ומחפשים אינו יכול ליתן לו אפילו שנצרך לילך למישן מפני הסכנה.	"ב""ק צז: "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמה. תניא אין לוקחין בהמה במעות מעשר שני. מה הטעם וכיצד מתיישב שבסוגיין נאמר שלוקחים בהמה בבבל במעות מעשר שני?<br>	"כתבו התוס' (ד""ה דזבין) שרש""י בקידושין פירש שאין לוקחין בהמה במעות מע""ש משום כחשא. והתוס' פירשו שאין קונים בהמות נקבות שמא יגדל מהן עדרים עדרים ובזכרים פליגי אי גזרינן זכרים אטו נקבות. עוד כתבו התוס' שסוגיין כר""מ שמתיר לכתחילה ליקח זכרים במעות מע""ש ועוד י""ל דשמעתין כיון שאי אפשר בענין אחר שאין יכול להעלות המעות לירושלים מותר לקנות בהם בהמה לכולי עלמא."	"ב""ק תוס' צז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמו. כיצד היה נראה המטבע של אברהם אבינו? 	"זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר. וכתבו התוס' (ד""ה מטבע) שהיה כתוב כן ולא שהיתה צורת בנ""א שהרי אסור לעשות צורת אדם <sup>קעה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעה.  ובס' יד דוד  (בתוד""ה מטבע)  דן אם לרש""י היה כתוב או צורה ממש.</span>"	"ב""ק צז: ותוס'"		
